יום שבת, 16 בנובמבר 2013

מתחילים לדבר על בולימיה

אני שמחה בתוך העצב.

מתחילים לדבר על בולימיה. אני שומעת את זה בשיחות סלון, אני שומעת את זה בין השורות מחברות, אני בעיקר קוראת את זה במרחבי הרשת. אפילו הכנסת השכילה לדבר על זה באחת הוועדות שלה. המסגרת הדיון החשוב על "מצוקת האשפוז עבור בוגרים שסובלים מהפרעות אכילה".

יותר ויותר אנשים מבינים כמה המחלה הזו, בולימיה, היא בעייתית. לא, אני לא חושבת שהיא יותר נוראית מהפרעות אכילה אחרות כמו אנורקסיה, אבל היא יותר בעייתית ממנה, כי אנורקסיה אפשר לראות, לעומת זאת בולימיה היא מחלה סודית. כפי שקוראת חניתה אטון לפורום שלה שעוזר לסובלות מבולימיה, ונעזר בבולימיות לשעבר שבאות וקוראות ותומכות. חניתה עצמה היא בולימית לשעבר שהצליחה לצאת מזה בעור שיניה ועוזרת ככל יכולתה לסובלות, הן בפורום, הן באימון אישי, והן בקידום חלומה להקים בית גמילה לנערות.

אני קוראת על זה יותר ויותר, חברה שכתבה בקפה מרקר על בולימיה, לא כל כך משנה מה הן כותבות, מי מעמיק יותר ומי פחות, מה שחשוב זה שהורים יקראו ואולי יצליחו להבחין במחלה אצל הבנות שלהם, ובעיקר שנערות שלא יודעות איפה לחפש מזור ידעו שיש מי שאכפת לו מהן ויכול לעזור להן.

מאד ריגשה אותי בחורה צעירה, שנחשפה לבעיית הבולימיה אצל חברה שלה ובחרה באומץ רב להיות לפה לאלה שלא יכולות לסתום את הפה כהגדרתה. אמנם יש בולימיות שיעלבו מההגדרה הזו, אבל היא הגדרה אמיצה לכל כיוון.







אני עצובה כשאני חושבת על כל אלה שסובלים בולימיה.

אני עצובה כשאני חושבת על החברה הסטראוטיפית שאנחנו מגדלים בה ילדים.



אני שמחה לראות שהמודעות לבעיה עולה.

יום רביעי, 23 באוקטובר 2013

על הברזלים

ברזל, אחד החומרים הכי חזקים, מעובד בידי נפחים כאילו היה פלסטלינה רכה.
והתוצאה מרהיבה. בצעירותי לא אהבתי ברזל, כל המעקות שראיתי היו בעיני ישינים ואנכרוניסטים, עדות לעוני. מוזר אבל כך. כמו כולם גם אני אהבתי חדש חדש חחדש. רק לאחר שנים התחלתי לאהוב ברזל. גיליתי את היפי גיליתי את הייחודיות גיליתי את האמנות של הנפחים.
פעם נפח בעיני היה מישהו שמתקן פרסות של סוסים, היום אני רואה איזה דברים מדהימים עושים הנפחים מברזל.
וככל שעברו הימים כך מצאתי עצמי מחפשת ומוצאת יצירות אמנות מברזל בכל מקום.
מעקות וסורגים כמובן, אבל גם ריהוט, כלים שימושיים, וכל מה שעולה על דעתי המיסתובבת.




**************************************************************************************

אחד הנפחים המוצלחים שנתקלתי בשמן הוא הנפח אלון חיון,  שעושה גם נפחות שימושית וגם פסלים מרהיבים מברזל מחושל. עבודותיו נמצאות בבתים רבים ברחבי הארץ ופסליו מעטרים ערים רבות.

אלון חיון - נפח - פיסול בברזל

אלון מתעסק כמובן גם בנפחות שימושית

אלון חיון - נפח - מעקות מברזל מחושל


 ***************************************************************************************************

את בכיר נפחי ישראל גיורא בירן מצאתי בעוספיה בנפחיה שלו. גיורא בירן נפח אומן או אמן או איך שאתם רוצים לקרוא לו. איש אשכולות שייצג את ישראל או נכון יותר את עצמו בתחרויות זונות באירופה וזכה בפרסים ובתארים רבים.
גיורא עובד בגישה הישנה המסורתית, בלי קיצורי דרך מודרניים, בדיוק כמו המאסטרים הגדולים של הנפחות במאות השנה האחרונות. נאלך ועד תף גם את החלקים שאינם נפחות או חישול ברזל הוא מכין בעצמו.
גיורא בירן - נפח - סכין מפלדה מחושלת
החל מסכינים מיוחדות שמבוקשות על ידי המומחים,


גיורא בירן - נפח - פמוט מחושל
דרך אמנות שימושית, כמו הפמוט המיוחד הזה.

גיורא בירן - נפח - ידית לדלת מברזל מחושל
עבור בפרזול ייחודי ומיוחד.

גיורא בירן - נפח - מעקה מדהים מברזל מחושל
וכמובן גדות ושערים.


אמנות הברזל המחושל תופסת תאוצה ותאוטה בשנים האחרונו, לפי רוח האופנה המשתנה.

אמנים אמיתיים ויצירות מיוחדות לא תלויות בגחמות האופנה והן יפות מיוחדות ומבוקשות כל הזמן.
גם אני התאהבתי בברזל.



אמשיך להסתובב ולשתף את אהבותי.



יום שישי, 18 באוקטובר 2013

ABA - אני בולימית אנונימית

התמכרות היא התמכרות היא התמכרות.
גמילה היא גמילה היא גמילה.
בולימיה היא התמכרות, בולימיה צריכה גמילה.


אין דרך אחרת. רבות וטובות שסובלות מבולימיה, שונאות את עצמן ומחכות שזה יעלם. מייחלות שבולמוסי האכילה יעלמו, שהתקפי הייסורים שלאחר מכן יישכחו, שיבוא להן מזור.
הוא לא יגיע אם לא יעברו את השלב הראשון,
והוא, הודאה עצמית בבעיה. הכרשה עצמית לעצמן בלבד בשלב בראשון. אני בולימית.

לצערי אין מכון שנקרא "בולימיות אנונימיות" זה לא נשמע טוב כמו AAA,


זה יכול להקרא  ABA וזו לא תהיה קריאה לאבא לעזרה, אלא הכרזה" אני בולימית אנונימית".
אחת הבעיות הגדולות של ההתמכות הזו לאכילה ולהקאה היא שלא מודים בזה, ולא משתפים בזה אף אחד.
כמו בכל התמכרות בטוחים שאפשר להפסיק מתי שרק רוצים, עד ש... עד שההתמכרות תפסה אותי בגרון, ואני כבר לא יכולה בלי.
ואף אחד לא יודע. לא סתם קוראים להתמכרות הזו, בולימיה היא מחלה סודית.

מה שהנערות נשים האלו, הבנום גברים האלה, לא יודעים שה שאפשר להלחם בזה, אפשר לצאת מזה.
זה לא פשוט, זה לא קל, אבל אפשר ויעידו על כך הנגמלים.
חלר מהנגמלים ורבים מהחולים בבולימיה, נפגשים בצורה אנונימית על הקיר של חניתה אטון, באתר המופלא שלה - בולימיה זו מחלה סודית - מקום בו אפשר בצורה אנונימית לרשום חוויות וקשיים ולקבל תגובות ןחיזוקים מחניתה שהיא בולימית לשעבר, מאמנת אישית שעונה ועוזרת מכל הלב, מתגובות של חולות לשעבר ו... מחברים וחברות לצרה שעוברים עדיין את התהליך המזויע של אכילה, הקאה, יסורים, אכילה, הקאה, ייסורים והכל על מזבח האופנה שגורמת להם לחשוב, שרזה זה יפ.ה ובכל מחיר.
הדבר היפה באתר הזה הוא, שעם כל הכאב והאמפטיה, אפשר לראות שכל הכותבים עברו את השלב הראשון, הדו לעצמם ולעצמן שהם סובלים מבולימיה.


אני בולימית אנונימית - כי הדרך לגאולה עוברת בהכרה.
בולימיה היא מחלה סודית, אנונימית.
יש מקום שעוזר לצאת מזה.
להקל על תחושת הבדידות ולהלחם בתופעה.


לשמחתי הרבה המודעות לבעיה עולה- גם אם לא מספיק עדיין - הנה מה שחושבים על זה תלמידי כתה ט'  בבית ספר "סביון".
בהצלחה.

יום ראשון, 22 בספטמבר 2013

בולימיה - אפשר וצריך לדבר על זה

לאחרונה אני מתעניינת וחוקרת הפרעות אכילה, מסיבות אישיות.
לא אני לא בולימית, מצד שני, אם הייתי בטח לא הייתי מספרת לכם על זה.

לצערי נתקלתי במצבים שבהם נערות (ונערים) לא ידעו בכלל שהם בולימיים
לא הבינו שיש להם הפרעת אכילה מסוכנת, 
למרות שהמחלה הארורה הזו השתלטה להם על המוח.

הנה שאלון קצר, שבו כל אחת (ואחד) יוכלו ללמוד אם הם באזור הסכנה.

      האם את אוכלת עד לנקודה בה את מרגישה אי נוחות והרגשה לא טובה?

האם את חושבת ודואגת האם את בשליטה על כמה את אוכלת?


      האם הורדת לאחרונה יותר מ-12 קילו בשלושה חודשים?


      האם את מרגישה שמנה למרות שאחרים אומרים לך שאת רזה?


       האם את יכולה להגיד שהאוכל ואכילה שולטים בחייך?


      האם את אוכלת כמויות גדולות של אוכל ואחר כך מרגישה אשמה על כך?


      האם את אוכלת בסתר ונמנעת מאכילה מול אנשים אחרים?


      האם את מנסה לפתור את בעיית המשקל שלך באמצעות תרופות משלשלות, הקאות, פעילות גופנית מוגזמת, צום או תרופות אחרות לבקרת משקל?


      האם את מרגישה שהערך העצמי שלך נקבע על ידי הצורה או הגודל של הגוף שלך?


      האם את בחרדה או בדיכאון?

(השאלון הוא כמובן לבנים ולבנות כאחד)

אם ענית בכן על שתי שאלות או יותר, יש מצב שאת בולימית.
 




הגיע הזמן לשתף מישהו.

בולימיה זו מחלה סודית.
רק הבולימית יודעת, עד שמאוחר מדי ואז כולם יודעים.
אל תהיי לבד,
יש עם מי לדבר,
הנה כתובת של פורום שמדבר על המחלה הסודית הארורה הזו. בולימיה.
עם מישהי שחוותה את המחלה, יכלה לה ועוזרת לאחרות להיחלץ.
או לפחות להרגיש יותר טוב עם עצמן.
בולימיה זו מחלה סודית


אל תשארי לבד עם הבעיה.



יום שני, 26 באוגוסט 2013

בולימיה - לא מה שחשבתי

פעם חשבתי שבולימיה זה מלשון בולמוס, אבל מאחר ואני מסתובבת, שומעת וקוראת, הבנתי שזה בא בכלל מהמילה Bulimia באנגלית.
עד שלא מכירים את הבעיה מקרוב אי אפשר להבין את מידת הבעייתיות.
הסתובבתי וגיליתי שאנה גאי סבלה מבולימיה, זה לא החדשות, החדשות המעניינות הן שהיום היא עוזרת לנערות שסובלות מהבעיה.
אני הרי לא עוצרת, מסתובבת כל הזמן, פגשתי אמא מהרצליה, חברה שהשם שלה לא משנה לסיפור, שסיפרה לי בצער שהבת שלה מאמללת את עצמה ואותה, הבעיה: בולימיה. הנערה מקיאה ואוכלת, מקיאה ואוכלת, מקיאה ואוכלת...
הנחמה היחידה היא שילדה מצאה אוזן קשבת מאשה מדהימה שסבלה מבולימיה בעבר ועכשיו מייעצת, תומכת ועוזרת בפורום באינטרנט, פורום עם השם שאומר הכל "בולימיה זו מחלה סודית".
חלק מהילדות, נערות, נשים גם נפגשות איתה לשיחות פנים מול פנים שמאד עוזרות להן.
נכנסתי, הסתובבתי בפורום, קראתי והחל מהשורה השלישית חייבת הייתי להתאמץ ולקרוא דרך הדמעות.
הילדות/נשים ולהפתעתי גם לא מעט גברים/ילדים, עם סיפורים קורעי הלב, עם תיאורים פלסטיים מדכאים, שחלקם מצאו מזור, חלק מצאו תקווה לדרך חדשה.
מרגשות לא פחות התשובות המכילות, הנעימות אך הנחרצות שכותבת להן מנהלת הפורום.
שלא נדע, שלא תדעו, ובכל זאת, כדאי שתדעו שיש גם מי שעוזר.





איך שגלגל מסתובב, פעם סובלת, פעם עוזרת.

יום ראשון, 25 באוגוסט 2013

אני מיס תובבת

אני אוהבת להסתובב,
גם סביב עצמי כשאני רוקדת,
גם בשווקים ובחנויות,
גם ובעיקר ברשת.
מחפשת, מוצאת, בודקת, משווה, מגלה, מודיעה, בוחנת,
מסתובבת סביבי וסביב הדברים.
בואו להסתובב איתי.