מעגלים נסגרים ואחרים נפתחים, חלק מהם משתלבים האחד בשני כאילו היו סמל אולימפי. נפרדנו וחזרנו, נפרדנו שוב וחזרנו שוב, ועכשיו על פרשת דרכים כשהוא אומר שזה בעצם קו הפרשת המים שלנו, ואותי מה שמעניין בכלל זו הפרשייה שהוא ניהל. או נוהל כמו שהוא אוהב להגיד, הובל אל המיטה בעל כורחו, פיתתה אותי הוא אומר. אומר ונשאר בחיים. ואני כמו אדיוטית נשארת איתו. הפסיכולוגית שלי אמרה לי שאני מתייחסת אליו כמו אל גיבנת, מתעלמת מהבעיתיות ולא רואה אותה במראה. היא אומרת שאני צריכה עוד טיפול. המאמן האישי שלי אמר לי שזו בעצם הבחירה שלי להתבוסס איתו, וכל עוד לא אנשה את רצוני לא יקרה כלום. גם הוא אומר שאני צריכה עוד אימון אישי. הקוסמטיקאית שלי אמרה שאני צריכה להחליף קרם פנים. המניקוריסטית שלי אמרה שאני צריכה להפסיק לכסוס ציפורניים. כולם אומרים לי מה לעשות ואני, מה לעשות, לא יודעת לאן לכת. מכולם אני הכי מאמינה בצער רב למה שגיליתי דרך אימון אישי, זו הבחירה שלי, זו תמיד הבחירה שלי.
בכלל אומרים שכל אימון אישי הוא אימון לבחירה
https://zvikaperl.com/%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99/%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8-%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94/

הבעיה שלי היא שאני בוחרת בכי רע. וכך אני איתו, ואולי בכלל אלך לפסיכוגות שלי ואגיש לה מה אני חושבת עליה. לא מאמינה שיהיה לי אומץ. כי אני לא מצליחה לראות יותר מעשר שניות קדימה. מה שכמובן מזכיר לי את ההיא שכתבה על מה עשר דקות עוושת לעשרה ימים ולעשרה חודים סוזי וולטש או משהו דומה. כמה שרוצה הייתי ליישם את זה, כמה רוצה הייתי לענות לעצמי על השאלות ולא להתחמק ממני.
http://www.suzywelch101010.com/
ועכשיו אחרי שהסתובבתי סביב העשר. במקום ללכת אחרי העדר. אלך אחרי העשר, אחרי המצויינות.
ממליצה לכן בחום, אני לא יודעת אם יש תרגום של הספר הזה.
בכלל אומרים שכל אימון אישי הוא אימון לבחירה
https://zvikaperl.com/%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99/%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8-%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94/

הבעיה שלי היא שאני בוחרת בכי רע. וכך אני איתו, ואולי בכלל אלך לפסיכוגות שלי ואגיש לה מה אני חושבת עליה. לא מאמינה שיהיה לי אומץ. כי אני לא מצליחה לראות יותר מעשר שניות קדימה. מה שכמובן מזכיר לי את ההיא שכתבה על מה עשר דקות עוושת לעשרה ימים ולעשרה חודים סוזי וולטש או משהו דומה. כמה שרוצה הייתי ליישם את זה, כמה רוצה הייתי לענות לעצמי על השאלות ולא להתחמק ממני.
http://www.suzywelch101010.com/
ועכשיו אחרי שהסתובבתי סביב העשר. במקום ללכת אחרי העדר. אלך אחרי העשר, אחרי המצויינות.
ממליצה לכן בחום, אני לא יודעת אם יש תרגום של הספר הזה.